השוק בוער, כולם מגייסים, כולם מחפשים את "הכי טוב" והכי מדויק עבורם. אף אחד לא רוצה להתפשר לא המעסיקים וגם לא המועמדים. תחושה שלפעמים גורמת לי כהד האנטרית להיות באמצע (בין הפטיש לסדן) ולמצוא את עצמי יום יום במסע של שכנוע מדוע החיבור הזה הוא הנכון עבורם ומה לא עובד ואם עובד. לעיתים יש קבעון מחשבתי של הארגון שרק ככה זה יצליח.
לעיתים הקיבעון הוא של המועמד "אני רוצה את המשרה רק בתנאי שזה יהיה ככה או ככה". במשחק הזה אין מנצח ואין מפסיד. כולם מנצחים או מפסידים בקבלת החלטה כזו או אחרת. לאחרונה נחשפתי למספר תהליכים לא פשוטים של תקנים שלכאורה היו יכולים בעבר להיות מגויסים תוך זמן קצר, אבל התוצאה של התקופה האחרונה לצד העקרונות המנחים של המעסיקים ושוק המועמדים שהתחזק עוד יותר גורמים לתהליכים להתארך הרבה מעבר למצופה ולעיתים לא להסגר/לשנות פרופיל גיוס.
החלטתי לנקוט בשיטת החיבור מחוץ לקופסה, לא תמיד זה עובד , אבל כן , לרוב זה עובד וזה גם מנצח לפעמים.
בהעברת חוות הדעת ציינתי את המשפט "יודעת שלא מדובר במועמד הקלאסי למשרה" והוספתי תמיד אבל. למה אני חושבת שכן כדאי לפגוש, למה אני חושבת שכן זה יכול להתאים ואז – בום! ואיתה הערה או יותר נכון המחמאה שלאחר מכן "איזה מזל שהתעקשת" נכון, לא תמיד זה מצליח אבל היי דבר אחד חשוב לזכור, בסופו של דבר יציאה מהקיבעון יכולה ליצור לנו משהו חדש, מרענן, אחר ושונה ממה שהגדרנו בהתחלה
ולעיתים גם מפתיע ומצליח יותר!
מעוניינים בגיוס מחוץ לקופסה? דברו איתי!
